ברקוביץ (ברקן) ואח' נ' ג'י גז בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה שבמסגרתה מבקשים התובעים לבטל עסקת התקנת מערכת גז ברכבם ולהשיב להם את כספם, וכן לפצותם בגין ההפסדים שנגרמו להם.

לטענתם, התובע 1, שהינו בעל רכב מסוג מאזדה 5, החליט להסב את רכבו לגז. לאחר שהתובע 2, שנוהג ברכב, בדק אפשרות זו עם חברות העוסקות בתחום זה, הוא קיבל הצעה מאת הנתבעת. בהתאם למצגים שהנתבעת הציגה, צריכת הגז תהיה שווה לצריכת הדלק, ובכך יחסכו התובעים כסף רב.

בפועל, חודש לאחר ההתקנה התברר, כי תצרוכת הגז גבוהה בצורה משמעותית מתצרוכת הדלק. כאשר פנו התובעים בעניין זה אל מנהל הנתבעת, מר סער בזק, הוא השיב להם, כי יש לבצע במערכת כיוונים קלים וכי בסופו של דבר, הצריכה תהיה זהה.

התובעים פנו אל הנתבעת פעמים רבות בבקשה לתקן את הטעון תיקון. התובעים אף הופנו על ידי הנתבעת למוסכים על מנת לפתור את הבעיה, אך ללא הצלחה. לאור זאת, ביקשו התובעים לבטל את העסקה, אולם הנתבעת סירבה לכך והבטיחה, כי המערכת תסודר בהתאם למובטח.

התובעים ומנהלה של הנתבעת ניהלו דין ודברים שבסופו הסכימו, כי תיערך בדיקה משותפת שתוצאותיה יהיו מקובלות על הצדדים. הוסכם כי הבדיקה תכלול נסיעת מבחן שבה יהיו נוכחים התובע 2 ונציג הנתבעת. אם יתברר, בבדיקה כי אין הבדלים בצריכה – התובעים יחזרו בהם מכל טענותיהם. מנגד, אם יתברר שצריכת הגז גבוהה יותר – העסקה תבוטל וכספו של התובע 1 יוחזר לו במלואו.

בדיקה שכזו בוצעה ביום 29/07/08. התובעים טענו כי תוצאותיה העלו, שצריכת הגז גדולה ב-35% מצריכת הדלק. הנתבעת התכחשה לתוצאות אלה. לאור זאת הוגשה התביעה.

להגנתה, טוענת הנתבעת, כי לא הובטח בשום שלב שצריכת הגז שווה לזו של הבנזין. בכל הפרסומים נאמר כי צריכת הגז יכולה להיות גבוהה עד כדי 5% מצריכת הדלק. בדיקה שנערכה לרכב על ידי מעבדה של הטכניון העלתה, כי הוא תקין וכי צריכת הגז עומדת בסטנדרטים אלה.

עוד טוענת הנתבעת, כי הבדיקה המשותפת שעליה מסתמכים התובעים הייתה שגויה, שכן מילוי הגז במערכת נעשה באופן שונה ממילוי הבנזין, מה שגרם להטיה של התוצאות.

לאור כל זאת, טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות.

יש לציין, כי כנגד הנתבעת ניתן פסק דין במעמד צד אחד לאחר שזו לא התייצבה לדיון הראשון שהתקיים בתיק וכי היא הגישה בקשה לבטלו. בהחלטתי הוריתי, על ביטול פסק הדין בכפוף להפקדת הסכום הפסוק בקופת בית המשפט, וכך נעשה.

בדיון הראשון שהתקיים במעמד שני הצדדים שמעתי את טענותיהם. כל אחד מהצדדים טען לזכות הבדיקה שתומכת בטענותיו ותקף את הבדיקה שתומכת בגרסה הנגדית. לאור זאת, קבעתי, כי יש למנות מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת הסוגיה. בהחלטתי מיניתי מומחה, אשר נבצר ממנו לבצע את הבדיקה, בשל מצבו הרפואי. בהחלטה נוספת שנתתי, מיניתי את המהנדס מר שלמה נצר כמומחה מטעם בית המשפט. בהחלטתי קבעתי, כי המומחה יבדוק את צריכת הגז לעומת צריכת הדלק של הרכב נושא כתב התביעה. ככל שהמומחה יקבע, כי צריכת הגז גדולה מצריכת הדלק בשיעור העולה על 5%, הוטל עליו לקבוע מהי הצריכה הנוספת שנגרמה לתובעים מעל הסטייה האמורה, בתקופה שמיום התקנת המערכת ועד ליום הגשת כתב התביעה, וכן את עלותה של צריכה נוספת זו.

הליך הבדיקה נתקל בקשיים רבים מאוד. בין הצדדים נתגלעו מחלוקות שונות בדבר ביצוע הבדיקה, בין היתר עקב תקלה שהתגלתה במערכת הגז של הרכב, אשר הצריכה את תיקונה טרם ביצוע הבדיקה. בעקבות כך הוריתי על קיום דיון נוסף. זה התקיים ביום 09/06/10 ואליו התייצבו הצדדים והמומחה. בהחלטתי שנתנה בסוף הדיון נתתי בין היתר הנחיות בדבר ביצוע הבדיקה.

ביום 20/07/10 הגיש המומחה את חוות דעתו לבית המשפט. בהחלטתי מיום 27/07/10 קבעתי, כי הצדדים רשאים להתייחס בכתב לאמור בחוות הדעת ולהוצאותיהם וכי לכל צד יש זכות תגובה. התובעים בתגובתם קבלו את ממצאי המומחה והנתבעת התנגדה להם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, וכן לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ובהתייחסויות הצדדים אליה, החלטתי לקבל את התביעה.

לא מצאתי כי יש מקום להסתייגויות שהעלתה הנתבעת בהתייחסותה לחוות דעת המומחה. שוכנעתי כי המומחה ביצע את עבודתו במקצועיות ובאובייקטיביות וכי הנחות העבודה, דרך הבדיקה ותחשיביו היו סבירים.

אינני מקבל את טענת הנתבעת כי המומחה לא פירט בפניה מראש את דרך הבדיקה שבכוונתו לערוך. מעבר לכך שהמומחה הסביר בהודעתו לבית המשפט כי הוא הסביר לנציג הנתבעת שנכח בבדיקה את דרך הבדיקה לפני תחילתה וכי זה לא העלה כל הסתייגות לכך, הרי שהמומחה הנו אוטונומי בדרך עבודתו ובסמכותו לקבוע את דרך הבדיקה שתיערך בהתאם לשיקול דעתו המקצועי.

אינני מקבל גם את טענת הנתבעת כי מאחר שהמומחה לא ביצע בדיקה משולבת אשר כוללת נסיעה בתוך העיר, הרי שבכך הוא פגע באובייקטיביות של הבדיקה. בחוות דעתו, כותב המומחה, כי הוא בחר לצורך הבדיקה מסלול שיש בו מרחב בו הוא יוכל לשמור על מהירות קבועה ככל הניתן. כמו כן המסלול הנו מגוון בכך שהוא כולל עליות וירידות. לדבריו, הוא העדיף שלא לכלול בבדיקה נסיעה בתוך העיר, כיוון שצריכת הדלק או הגז מושפעת ממספר הבלימות וההאצות, זמני ההמתנה ברמזורים ופקקי תנועה, כך שלא ניתן להבטיח זהות משתנים נסיבתיים בין שתי הבדיקות. אני סבור, כי שיקוליו של המומחה הנם סבירים ונכונים ואני מקבלם.

גם את טענת הנתבעת בדבר האופן בו נמדדה הצריכה של הדלק והגז אינני מקבל. בחוות הדעת מציין המומחה כי הוא דאג למלא את מיכלי הגז והדלק במלואם לפני תחילת הנסיעה. בנספח א' לחוות הדעת פורטה הכמות של הגז והדלק שנדרשה על מנת להשלים את החסר בתום הנסיעה ובכך נקבעה הכמות שנצרכה. מדידה כזו הנה סבירה לחלוטין.

כאמור לעיל, טרם מינוי המומחה, החזיק כל צד בבדיקה אשר לדבריו מוכיחה את טענותיו. לאור זאת מונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת שחוות דעתו המקצועית והאובייקטיבית היא זו שתכריע במחלוקת. בנסיבות אלה חובה היה על הצדדים לסייע למומחה ולשתף עמו פעולה על מנת לקיים את הבדיקה ולהביא לכדי סיום סופי של המחלוקת. בהודעתו של המומחה לבית המשפט טרם הגשת חוות הדעת, הוא כתב כי במהלך ביצוע הבדיקה פנה אליו מנהל הנתבעת וביקש כי זה ישנה את מסלול הנסיעה. לאחר שהמומחה סבר כי אין מקום לכך, ביקש מנהל הנתבעת להפסיק את הבדיקה. לאור סירובו של המומחה לעשות כן, ביקש נציג הנתבעת שהיה נוכח בבדיקה לרדת מהרכב טרם סיומה של הבדיקה. אני סבור כי אין מקום להתנהלות כזו. על הנתבעת היה להמשיך ולהיות נוכחת בבדיקה עד תומה ולשתף פעולה עם המומחה. הסתייגויות ככל שהיו לה היה עליה להעלותן בפני המומחה במהלך ביצועה של הבדיקה. המומחה נהג כהלכה, כאשר הוא התעקש לקיים את הבדיקה בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובכך מנע את טרפודה של בדיקה זו.